החלטה בתיק בש"א 11581/08

1.   לפני בקשה להפחתת סכום העירבון שהושת על המבקשת להפקיד להבטחת הוצאות המשיבה במסגרת ערעור שהגישה המבקשת נגד המשיבה על פסק הדין (להלן: " פסק הדין"), של בית משפט השלום בתל אביב יפו (ת.א  12161/06) מיום 20.2.08 (כב' השופט קליין). בפסק הדין התקבלה תביעת המשיבה לחייב את המבקשת בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 18,321 ש"ח.

2. המבקשת אינה טוענת כי ידה אינה משגת להפקיד את סכום העירבון אלא שלטעמה גובה העירבון אינו מידתי בנסיבות העניין, ולכן יש להפחית את סכום העירבון לשיעור של 27% מסכום התביעה. המבקשת מצביעה בין היתר על סיכוייו הטובים של הערעור להתקבל, על סכומי שכר הטרחה הגבוהים ששולמו על ידה ועוד. לעומתה, מתנגדת המשיבה לבקשה. לעניין זה נטען כי המבקשת נותרה חייבת למשיבה סכום של עשרות אלפי שקלים שבגינם נפתח תיק הוצאה לפועל דבר שיש בו כדי להצביע על הצורך בערבון זמין. זאת ועוד, המשיבה היא תושבת חוץ כך שהמבקשת תתקשה לפרוע את הוצאותיה בערעור, אם ייפסקו וכי הסכום המופחת אינו משקף את ההוצאות שייפסקו בערעור. המבקשת בתשובתה לתגובת המשיבה מבהירה כי קיימת מחלוקת על יתרת החוב המגיע למשיבה וכי גובה העירבון הוא בשיקול דעת בית המשפט.

3. תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות"), קובעת:

"המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה."

תקנה 432(א) לתקנות קובעת:

"פטור מחובת ערבון

(א)  החליט הרשם לפי בקשת המערער לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בעניין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך"

העירבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי :

" השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור".

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

עוד ראיתי להפנות לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 321/07 אלינה גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא . בית המשפט אבחן בין הדרגות השונות בהם נדרש בעל דין להפקיד או לשלם כספים, במסגרת הליך משפטי, כאשר לענייננו הורה בית המשפט בסעיף ה.(6)(ג) להחלטה:

" בדרגה השלישית מצוי העירבון בגדרי ערעור, שהוא חובה; כאן כבר מחזיק המשיב בידו פסק דין לטובתו, אך מששבים ומטריחים אותו לבית המשפט - יש צורך להבטיח כי יוכל לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתו. כאן נשקלים - אמנם בזהירות רבה - גם סיכויי הערעור, ברמה גבוהה מאשר באגרות, אף כי לא כנושא יחיד ונועל דלת, תוך שנזכור כי המדובר בבסיס בחובה, וזו נקודת המוצא."

מן הכלל אל הפרט:

      4.   לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים ויישמתי את ההלכה הפסוקה הגעתי לידי מסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל בחלקה.

            מחד גיסא, נתתי דעתי לכך שיש צורך להבטיח את הוצאות המשיבה למקרה והערעור יידחה ומבלי שהמשיבה תדרש להליכי גבייה ובמיוחד נוכח המחלוקות הכספיות הקיימות בין הצדדים בתיק ההוצאה לפועל. זאת ועוד, יש ליתן את הדעת כי סיכויי הערעור אינם כה גבוהים עד שמצדיקים העתרות להפקדת עירבון בסכום כה נמוך כמבוקש, שכן ההכרעה מושתת גם על התרשמות בית המשפט קמא ובכגון דא, אין בית המשפט לערעור נוטה להתערב וראה האמור בעמוד 3 לפסק הדין. בנוסף, המבקשת אינה מתגוררת בישראל דבר שיש בו כדי להוסיף על השיקולים בדבר הצורך בערבון. מאידך גיסא, יש להביא בחשבון כי הערעור אינו מורכב כך שיש להניח שסכום ההוצאות שייפסק יהיה נמוך מסכום הפקדון שהושת על המבקשת כמו גם שיעור הסכום השנוי במחלוקת בין הצדדים.

5.       לאור כל השיקולים דנן אני מורה כי על המבקשת להפקיד עד ליום 5.10.08 עירבון בסך של 10,000 ש"ח, אחרת יידחה הערעור.

               ירשם לדחייה ליום 12.10.08.

ניתנה היום, ל' באב, תשס"ח (31 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.